עקבות בעמק
הרציונל החינוכי למוזיאון "עקבות בעמק"
"..אם ארץ ישראל גן עדן –בית שאן פתחו..." - אשתורי הפרחי.
מוזיאון "עקבות בעמק" בשמו גלומה משמעותו. המבקר במוזיאון הולך בעקבות שהשאיר וטבע לאורך התקופות האדם בעמק בית שאן, הוא 'עמק המעיינות'. מהחקלאי בימי דוד המלך דרך החלוץ המשקיף מעל חומה ומגדל ועד ימינו אנו, תוך העלאת סוגיות של אחריותנו לעתידנו, בהתמודדות עם בעיות המים בארצנו, תיירות ושימור ערכי טבע ונוף.
בתכנית החינוכית במוזיאון 3 דגשים היסטוריים המספרים כל אחד את סיפורו של האדם החי באזור שחון, כמעט ללא גשם אך מרובה עיינות מים:
ימי קדם- תקופת האבות והמקרא, ההתיישבות החלוצית- ימי חומה ומגדל ועמק המעיינות - בהיבט עכשווי.
באגף הארכיאולוגי נפגש עם סיפור חייו ותוצריו של האדם החי בעמק בזמן העתיק, אדם שידע לבנות מעבירי מים, טחנות קמח ושלל כלים לתוצרת חקלאית אשר המים הם בסיס להתפתחותה. התלמידים יתנסו בעבודות חקלאיות ממש במקום בו עשו זאת יהודים בימי דוד המלך. ימסקו זיתים ויטחנו קמח. כמו-כן יוכלו לראות שרידים שהשאירו גויי הים ועמים שונים (תרבות יוון) שנלחמו, עברו וחיו בעמק בית שאן. אנו מאמינים שהתנסות במלאכות עתיקות היא חלק מהחיבור הרגשי לארץ האבות. מספורו של איזור עשיר שעליו נלחמו דורות רבים והוזנח כל-כך בתקופת גלות עמנו מארצו אנו מגיעים אל הדגש השני והוא: המורשת החלוצית של ימי "חומה ומגדל" - צורת התיישבות שקבעה לא במעט את גבולות מדינת ישראל והושם בה דגש על עוצמת הרוח לעומת דלות החומר. חשיבה יצירתית, חיפוש פתרונות לא שגרתיים בעת מצוקה תוך עבודת צוות והתמדה - הם שהביאו אז לפתרון והישג, תוך התנסות בעבודות שנדרשו להקמת ישוב תוך יום, יחוו התלמידים את הקושי הפיזי ואת חשיבות עבודת הצוות. הפעילות בצריפים המשוחזרים תאפשר הבנת המצוקות והקשיים באותה התקופה.
אנו בצוות החינוכי מאמינים שההתלבטות בדילמות שהעסיקו את החלוצים והעשייה הפיזית, תורמים להבנת משמעותה של תקופת "חומה ומגדל", לחיזוק הזיקה למעשי ראשונים ובעיקר ליצירת זהות עצמית שלנו במדינת ישראל.
הדגש השלישי שלנו במוזיאון הוא על המעיינות היום. אנו רואים כמשימה לא פחות חשובה מהנחלת מורשת העבר- היחס לעקבות שנשאיר אנו בעמק המעיינות, אנחנו כילדים והורינו כמבוגרים החיים או מטיילים באזור. נכיר מהו מעיין? מהי נביעה? נראה זאת בעיניים. נלמד על ייחודה של הצמחייה מסביב. נעסוק בשאלה האם יישאר הנחל לאחר ביקורנו זך וצלול? האם נכון להשאיר הנחל כמות שהוא, שנהנה מרחצה בטבע, או יש צורך מיידי לשאוב את המים לחקלאות ואולי ישתמשו בהם לתעשייה? אין מקום טוב יותר משפת הנחל לעסוק בסוגיות אלו הן עם תלמידי העמק עצמו והעיר בית שאן, שהצוות החינוכי רואה לעצמו חובה להעמיק את הקשר שלהם אל האזור בו הם חיים, והן תלמידים מכל הארץ ומוריהם בסיורי מורים.
לסיכום: אנו מאמינים כי הביקור במוזיאון "עקבות בעמק" המפגיש את התלמידים בגילאים השונים עם סיפור ההתיישבות בעמק המעיינות בסביבה לימודית חוץ- בית- ספרית אטרקטיבית ובעלת משמעות, מאפשר להם להיות פיזית במקום בו התרחשה היסטוריה תוך פעילות חווייתית, יתרום להזדהות גדולה יותר עם ערכי המדינה, לגיבוש הזהות הישראלית ואזרחות טובה יותר.
